)האמת, חשבתי על זה אחרי שראיתי את הסרטון הזה (אגב, הסרטון שווה צפייה בפני עצמו):
[video]http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j& ... bs.1,d.bGE[/video]
עכשיו חשבתי על זה ולפי דעתי השאלה אם משחקי וידאו הם אומנות היא בהחלט שאלה רחבה מאוד, ואפילו די סובייקטיבית כי כמו שהוא אמר בהתחלה טכנית כל דבר יכול להיחשב לאמנות, עכשיו השאלה הספציפית יותר היא האם משחקי וידאו הם אומנות גבוהה/אומנות אמיתית, עכשיו משחקי וידאו בהחלט מורכבים מאומנות:אומנות ויזאולית ומוסיקה, הרי כבר במשחקי וידאו אפילו ממשחקים ישנים ראינו נופים יפים ואהבנו את מה שראינו על המסך, וכמובן זה שמוסיקה במשחקי וידאו היא אומנות בפני עצמה כבר כולם יודעים, הרבה מאוד מנגינות ממשחקים הם יצירות אומנות לכל דבר ובהחלט עומדות בסטנדרטים של מוסיקה "אמיתית" ומוסיקה מסרטים, אבל אני חושב שהאלמנט הכי חשוב לזה העלילה, האם משחקי וידאו יכולים לספר סיפורים שיהיה לנו אכפת מהם?
עכשיו הנטייה הטבעית כמובן לשייך את המשחקים האלו לשתי קטגוריות:משחקים ישנים שבהם בסך הכל דמות עוברת מצד אחד של המסך לצד השני ואין שום סיפור ומשחקים חדשים שהם סרט אינטרקטיבי, אבל אנחנו כאן בפורום יודעים שזה לא כל כך נכון, כבר מהימים המוקדמים של משחקי הוידאו הם ניסו לספר סיפור, אפילו ב"שובר לבנים" אני זוכר שבהתחלה הראו שהקו הזה שאתה זורק איתו את הכדור אל הלבנים?אז זה בעצם חלק מספינת חלל, אני לא צוחק.
אז זה נראה כאילו המשחקים הישנים ניסו לשלב עלילה כדי להסביר קצת את המשחק אבל לא באמת עלילה טובה בגלל המגבלות הטכניות, עכשיו כשאני חושב על משחקי וידאו ישנים שגרמו לזה שבאמת יהיה אכפת לי מהעלילה ישר עולים לי בראש "chrono trigger" וסדרת "קסטלווניה", עכשיו, ניסיתי לחשוב מה יש במשחקים האלו שגורם לי לחשוב על העלילה שבמשחקים אחרים אין, או לפחות, אין בשבילי, הרי ני אוהב הרבה משחקים אחרים כמו מטרויד ומגה מן ומריו וסוניק וסטאר פוקס, אבל למה לא אכפת לי כל כך מהעלילה של המשחקים האלו וכן אכפת לי מהעלילה של chrono trigger וקסטלווניה?עכשיו דבר ראשון חשבתי על זה שהם מעניינים אותי בדרך שונה:כרונו טריגר קורא לי להתעניין בעלילה ובטקסט שמופיע על המסך, אבל בקסטלווניה לעומת זאת אני מתעניין בעלילה שלא מופיעה על המסך:מי היה הבלמונט הראשון, מה הסיפור של המשפחה זאת, מאיפה הגיע השוט, המשחקים האלו גרמו לי לחפש תשובות לשאלות האלו, וחיפשתי אותם בספרי ההוראות של המשחקים, באינטרנט, ולפעמים אפילו במשחקים עצמם, ואז הבנתי למה זה גרם לי להתעניין בהם:בקסטלווניה התעניינתי כל כך בעלילה בגלל הרעיון של הסדרה:משפחה עם נשק שעובר מדור לדור וגורלם להילחם ברשע עד סוף הדורות, הרעיון של משפחה שנלחמת לנצח מעלה שאלות רבות וזה מה שגרם לי להתעניין בעלילה, הרעיון, בchrono trigger לעומת זאת נקשרתי לדמויות שראיתי על המסך, זאת אומרת, בסרט או בסדרה אתה לא רוצה לראות את דמויות/גיבורים מפסידים כי נקשרת אליהם ואתה לא רוצה לראות אותם סובלים, במשחק לעומת זאת אתה לא רוצה לראות את הדמות/גיבור מפסיד כי אם הוא מפסיד, אתה מפסיד, ובכרונו טריגר הם משלבים את זה, אתה לא רווצה לראות את הדמויות מפסידות כי נקשרת אליהן וגם בגלל שאתה לא רוצה להפסיד, וזה קשה מאוד לעשות, לתת אישיות מעניינת ולגרום לך באמת לאהוב דמויות שהם בסך הכל אנימצייה של כמה סנטימטרים בלי קול, כמובן מה שעניין אותי במשחק הזה לא היו רק הדמויות, זה היה גם העיצוב של המשחק, המוסיקה, וכמובן העלילה עצמה, עם תפניות ומהלכים והידיעה שכל מה שאתה עושה במשחק משפיע על הגורל שלך ושל אחרים.
אז, לסיכום, אולי משחקי וידאו הם באמת יותר מבידור שטותי, כנראה שמשחקי וידאו באמת יכולים לספר סיפור מעניין ומרגש, וגם אם יש משחקים שהם שעה של לירות לכל הצדדים, תמיד יהיו את המשחקים שיגרמו לך לחשוב.
עד כאן המסקנות שלי (ותודה שסבלתם אותם
), מה המשחקים שגרמו לכם להתעניין בעלילה ובכלל מה דעתכם על הנושא?
