אז מה חדש כאן? המסך העליון ומעבד גרפי משופר. על השיפורים בגרפיקה אין הרבה מה לדבר. המסך העליון עם זאת דווקא מאד מעניין:
מסך סטריאוסקופי. אין 3D. תשכחו מזה, הכל אשליה ואם תשאלו אותי - גם אשליה לא כזו מתוחכמת. גם המשקפיים המצחיקים של ה 3D בקולנוע הם לא באמת 3D אלא תצוגה סטריאוסקופית. העיקרון הוא פשוט מאד - מציגים לכל עין את התמונה המבוקשת מזוית קצת שונה. התחכום הוא מתי להעביר לכל עין כל תמונה. אם זה נעשה טוב - יש אפקט נחמד של עומק. אם זה נעשה גרוע זה סתם נראה כמו הגלויות המצחיקות משנות השמונים שהתמונה בהן משתנה עם שינוי זוית הראיה.
3.5 אינץ' של מסך לעומת 3 אינץ' של ה DS lite (ו 3.25 אינץ' ב DSi ו 4.2 אינץ' ב DSi XL)
רזולוציה של 400 פיקסלים רוחביים לכל עין על 240 פיקסלים לאורך. סה"כ רזולוציה של 800*240 לעומת 256*192 באיטרציות ה DS הקודמות.שיפור משמעותי, אם כי לא מתקרב לרזולוציות מסכי הסמרטפונים של היום ובטח שלא לרזולוציה של ה NGP של סוני (960*544!!).
פורמט רחב. סוף סוף נינטנדו עברה מפורמט ה 3:4 למסכים רחבים. עם זאת, המסך התחתון נשאר בפורמט 3:4. המכשיר עושה רושם עיצובי לא מאוזן. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על החיצוניות שלו..
ושוב, מדובר לדעתי בחתיכת חומרה בלתי מרשימה בעליל, ושוב כנראה שהקונסולה הנחותה של נינטנדו תיגרוס את הקונסולה החדשה של סוני (http://www.vgfreak.com/forum/viewtopic.php?f=2&t=1421) למרות עליונותה הטכנולוגית הברורה על ה 3DS..
נ.ב.
ה DS lite היתה קונסולה מדהימה ביופיה מבחינת עיצוב תעשייתי. ה 3DS לקחה איזה עשרה צעדים אחורה במונחים של עיצוב. לדעתי היא מכוערת כמעט כמו ה DS הראשון. לשיפוטכם:
